<h1>רבינו ירוחם ני"ח ח"ב</h1>
<h2>דף ס:</h2>
אי איפש' להתאבל יותר מדאי על ירושלים כגון שלא לאכל בשר ושלא לשתות יין מוצאי תשעה באב ושאר ימים כמו שעשו פרושי', שאין גוזרים גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה. אלא עושין זכר לחרבן, כיצד סד אדם ביתו בסיד משייר אמה על אמה שלא יהיה מצוייר כלו ויעשה זה כנגד הפתח זכר למקדש, וכן אם עושה כל צרכי סעודה משייר בה דבר מועט שלא יעשה כל צרכיה מכל וכל ויניח אפילו כסא דהרסנא כלומר יניח אי זה מאכל שלא יתקן הסעודה חסרה ממנו, ועושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת בה דבר מועט כגון בר צידעא, פירוש, מחט שמשימה בראשה בצדעין, ומשימין אפר מקלה בראשי חתנים ובמקום תפלין כל זה להזכיר ירושלים על ראש שמחתם זה פשוט בבתרא.
